Avodah Zarah, Daf Yod Het, Part 5
תנו רבנן אין הולכין לטרטיאות ולקרקסיאות מפני שמזבלין שם זיבול לעבודת כוכבים דברי ר‘ מאיר. וחכמים אומרים מקום שמזבלין אסור מפני חשד עבודת כוכבים ומקום שאין מזבלין שם אסור מפני מושב לצים
מאי בינייהו אמר ר‘ חנינא מסורא נשא ונתן איכא בינייהו
Our Rabbis taught: One should not go to theaters or circuses because they offer sacrifices to foreign gods there, the words of R. Meir. But the Sages say: Where they offer sacrifices, it is prohibited because he will be suspected of idol worship, and where they do not offer sacrifices, it is prohibited because of being in the gathering of the scornful.
What is the practical difference between these two reasons?
R. Hanina of Sura said If he engaged in business is the difference between them.
R. Meir prohibits going to a theater or circus because idolaters offer sacrifices there. We should note that the Hebrew states, spread manure, but clearly this is a malephemism (opposite of euphemism) for offering sacrifices. The other rabbis offer two reasons why one should not go to a circus if sacrifices are being offered there, then they will be suspected of offering sacrifices. If they are not offering sacrifices, then it still is forbidden because it is participating in a gathering of the scornful.
However, the Talmud notes that there is a difference between the two reasons. If sacrifices are not being offered and he engages in business there, then the proceeds of his business are not prohibited.
דרש ר‘ שמעון בן פזי מאי דכתיב "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב" וכי מאחר שלא הלך היכן עמד ומאחר שלא עמד היכן ישב ומאחר שלא ישב היכן לץ? אלא לומר לך שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ואם ישב סופו ללוץ ואם לץ עליו הכתוב אומר (משלי ט, יב) אם חכמת חכמת לך ואם לצת לבדך תשא.
R. Shimon b. Pazi expounded [the foregoing verse as follows]: What is it that is written, Happy is the man who has not walked in the counsel of the wicked, or stood on the path of sinners, or sat in the company of the insolent (Psalms : )? If he did not walk [in the counsel of the wicked] how could he stand there? And if he did not stand there how could he sit [among them], and if he did not sit among them he could he have scorned! Rather it teaches you that if one walks [in the path of the wicked] he will subsequently stand with them, and if he stands he will at the end sit with them, and if he does sit, he will also come to scorn, and if he does scorn the about him it is written, If you are wise, you are wise for yourself; If you are a scoffer, you bear it alone (Proverbs 9: 2).
This derashah on the verse from Psalms is located here because the same verse was used above.
א"ר אליעזר כל המתלוצץ יסורין באין עליו שנאמר (ישעיהו כח, כב) ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם
אמר להו רבא לרבנן במטותא בעינא מינייכו דלא תתלוצצו דלא ליתו עלייכו יסורין
R. Elazar said: He who scoffs, affliction will befall him, as it is said, Now therefore do not scoff lest your punishment be made severe (Isaiah 28:22).
Rava said to say to the Rabbis: With pleading, I ask of you, do not scoff, so that suffering does not come to you.
Since the verse had spoken of scoffing the Talmud brings some general moral exhortations against such behavior.
אמר רב קטינא כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטין שנאמר (הושע ז, ה) משך ידו את לוצצים
אמר רבי שמעון בן לקיש כל המתלוצץ נופל בגיהנם שנאמר (משלי כא, כד) "זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון" ואין עברה אלא גיהנם שנאמר (צפניה א, טו) יום עברה היום ההוא
R. Katina said: He who scoffs, his sustenance will be reduced, as it is said, He withdraws His hand in the case of scoffers (Hosea 7:5).
R. Shimon b. Lakish said: He who scoffs will fall into Gehennom, as it is said, The proud, insolent man, scoffer is his name, Acts in a wrath of insolence (Proverbs 2 :24). And wrath refers to Gehennom; as it is said, That day is a day of wrath (Zephaniah : 5).
אמר ר‘ אושעיא כל המתייהר נופל בגיהנם שנאמר זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון ואין עברה אלא גיהנם שנאמר יום עברה היום ההוא
R. Oshaia said: He who is haughty falls into Gehennom, as it is said, The proud, insolent man, scoffer is his name, Acts in a wrath of insolence (Proverbs 2 :24). And wrath refers to Gehennom; as it is said, That day is a day of wrath (Zephaniah : 5).
This derashah is brought here because it is similar to the previous one, using the same verse and nearly the same message.
In the end, scoffing brings destruction.
אשרי איש ירא את ה‘ אשרי איש ולא אשרי אשה א"ר
עמרם אמר רב אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש ר‘ יהושע בן לוי אמר אשרי מי שמתגבר על יצרו כאיש במצותיו חפץ מאד אר"א במצותיו ולא בשכר מצותיו והיינו דתנן הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס כי אם בתורת ה‘ חפצו א"ר
אין
אדם
לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ שנאמר (תהלים א, ב)
כי אם בתורת ה‘ חפצו לוי ור"ש ברבי יתבי קמיה דרבי וקא פסקי סידרא סליק ספרא לוי אמר לייתו [לן] משלי ר"ש
ברבי אמר לייתו [לן] תילים כפייה ללוי ואייתו תילים כי מטו הכא כי אם בתורת ה‘ חפצו פריש רבי ואמר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ אמר לוי רבי נתת לנו רשות לעמוד אמר ר‘ אבדימי בר חמא כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציו שנאמר כי אם בתורת ה‘ חפצו אמר רבא לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ שנאמר כי אם בתורת ה‘ חפצו ואמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה‘ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה ואמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה שנאמר בתורת ה‘ והדר ובתורתו יהגה ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר (תהלים קיט, כ) גרסה נפשי לתאבה גרסה כתיב ולא כתיב טחנה רבא רמי כתיב (משלי ט, ג)
על גפי וכתיב (משלי ט, יד) על כסא בתחלה על גפי ולבסוף על כסא כתיב (משלי ח, ב)
בראש מרומים וכתיב עלי דרך בתחלה בראש מרומים ולבסוף עלי דרך עולא רמי כתיב (משלי ה, טו) שתה מים מבורך וכתיב ונוזלים מתוך בארך בתחלה שתה מבורך ולבסוף ונוזלים מתוך בארך אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא מאי דכתיב (משלי יג, יא) הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט ואם קובץ על יד ירבה אמר רבא ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלה אמר רב נחמן בר יצחק אנא עבידתה וקיים בידי אמר רב שיזבי משמיה דר"א בן עזריה מאי דכתיב (משלי יב, כז) לא יחרוך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי ורב ששת אמר צייד הרמאי יחרוך כי אתא רב דימי אמר משל לאדם שצד צפרין אם משבר כנפיה של ראשונה כולם מתקיימות בידו ואם לאו אין מתקיימות בידו (תהלים א, ג)
והיה כעץ שתול על פלגי מים אמרי דבי ר‘ ינאי כעץ שתול ולא כעץ נטוע כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם אמר להו רב חסדא לרבנן בעינא דאימא לכו מלתא ומסתפינא דשבקיתו לי ואזליתו כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם שבקוהו ואזול קמיה דרבא אמר להו הני מילי סברא אבל גמרא מרב אחד עדיף כי היכי
י״ט ב
דלא ליפלוג לישני על פלגי מים א"ר תנחום בר חנילאי לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד מי ידע איניש כמה חיי כי קאמרינן ביומי (תהלים א, ג) אשר פריו יתן בעתו אמר רבא אם פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול ואם לאו על הלומד ועל המלמד עליהם הכתוב אומר לא כן הרשעים כי אם וגו‘ אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז, כו) כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה ועד כמה עד מ‘ שנין והא רבא אורי התם בשוין ועלהו לא יבול אמר רב אחא בר אדא אמר רב ואמרי לה אמר רב אחא בר אבא אמר רב המנונא אמר רב שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמוד שנאמר (תהלים א, ג) ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח א"ר יהושע בן לוי דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו כתוב בתורה דכתיב (דברים כט, ח) ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון שנוי בנביאים דכתיב (יהושע א, ח) לא ימוש ספר התורה [הזה] מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל משולש בכתובים דכתיב (תהלים א, ב) כי אם בתורת ה‘ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיי כנוף ואתו כולי עלמא לגביה אמרי ליה הב לן חיי אמר להו (תהלים לד, יג) מי האיש החפץ חיים וגו‘ נצור לשונך מרע וגו‘ סור מרע ועשה טוב וגו‘ שמא יאמר נצרתי לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה אלך ואתגרה בשינה ת"ל סור מרע ועשה טוב אין טוב אלא תורה שנאמר (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו: הגיע לכיפה מקום שמעמידין בה עבודת כוכבים: א"ר אלעזר אמר רבי יוחנן אם בנה שכרו מותר פשיטא משמשי עבודת כוכבים הן ומשמשי עבודת כוכבים בין לרבי ישמעאל בין לרבי עקיבא אינן אסורין עד שיעבדו אמר רבי ירמיה לא נצרכה אלא לעבודת כוכבים עצמה הניחא למ"ד עבודת כוכבים של ישראל אסורה מיד ושל עובד כוכבים עד שתעבד שפיר אלא למ"ד של עובד כוכבים אסורה מיד מאי איכא למימר אלא אמר רבה בר עולא לא נצרכה אלא במכוש אחרון עבודת כוכבים מאן קא גרים לה גמר מלאכה ואימת הויא גמר מלאכה במכוש אחרון מכוש אחרון לית ביה שוה פרוטה אלמא קסבר ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף:
Happy is the man that feareth the Lord:5 Does it mean happy is the man and not the woman? Said R. Amram in the name of Rab: [It means] Happy is he who repents whilst he is still a man .6 R. Joshua b. Levy explained it: Happy is he who over-rules his inclination7 like a man . That delighteth greatly in His commandments,8 was explained by R. Eleazar thus: In His commandments, but not in the reward of His commandments.9 This is just what we have learnt. He used to say, Be not like servants who serve the master on the condition of receiving a reward; but be like servants who serve the master without the condition of receiving a reward. 0
But whose desire is in the law of the Lord. Said Rabbi: A man can learn [well] only that part of the Torah which is his heart’s desire, 2 for it is said, But whose desire is in the law of the Lord.
Levi and R. Simeon the son of Rabbi were once sitting before Rabbi and were expounding a part of Scripture. 3 When the book was concluded, Levi said: Let the book of Proverbs now be brought in. R. Simeon the son of Rabbi however said: Let the Psalms be brought; and, Levi having been overruled, the Psalms were brought. When they came to this verse, But whose desire is in the Law of the Lord , Rabbi offered his comment: One can only learn well that part of the Torah which is his heart’s desire. Whereupon Levi remarked: Rabbi, You have given me the right to rise. 4
Said R. Abdimi b. Hama: He who occupies himself with the Torah will have his desires granted by the Holy One, blessed be He, as it is said: He who [is occupied] with the Law of the Lord, his desire [shall be granted]. 5
Raba likewise said: One should always study that part of the Torah which is his heart’s desire, as it is said, But whose desire is in the law of the Lord. Raba also said: At the beginning [of this verse] the Torah is assigned to the Holy One, blessed be He, but at the end it is assigned to him [who studies it], 6 for it is said, Whose desire is in the Law of the Lord and in his [own] Law doth he meditate day and night. 7
Raba also said the following: One should always study the Torah first and meditate in it afterwards, 8 as it is said, . . . the Law of the Lord , and then, and in his [own] law he meditates. 9 This, too, did Raba say: Let one by all means learn, even though he is liable to forget, yea, even if he does not fully understand all the words which he studies, as it is said, My soul breaketh for the longing that it hath unto Thy ordinances at all times.20 Breaketh is what Scripture says, it does not say grindeth .2
Raba pointed to the following contradictions:22 Scripture says, Upon the highest places,23 and then it says. On a seat [in the high places]!24 At the beginning [the student occupies] any place, but ultimately [he will occupy] a seat.25 [In another instance] Scripture says, In the top of high places26 and then it says by the road!27 Though at first he is in the [solitary] top in [out of the way] high places, yet ultimately [he will sit as judge] by the road.
Ulla pointed to the following contradiction: Scripture says, Drink waters out of thine own cistern;28 and then it says, and running waters out of thine own well!29 At first drink from thy cistern, and latterly, running waters from thine own well.30
Said Raba in the name of R. Sehorah, who said it in the name of R. Huna:3 What is the meaning of the verse, Wealth gotten by vanity shall be diminished, but he that gathereth little by little shall increase?32 If one takes his studies by heaps at a time, he will benefit but little, but if one gathers [knowledge] little by little he will gain much.
Said Raba: The Rabbis know this thing, and yet they disregard it. Said R. Nahman b. Isaac: I have acted up to it and it stood me in good stead.
Said R. Shizebi in the name of R. Eleazar b. Azariah: What is the meaning of the verse, The slothful man shall not hunt his prey?33 [It means that] he who is, as it were, a cunning hunter [in matters of learning], will not live or have length of days.34 R. Shesheth, however, said: [It means that] the cunning hunter has prey to roast,35 When R. Dimi came36 he said: This may be likened to one who is hunting birds; if he breaks the wings of each one in turn,37 he has made sure that all will remain in his possession, otherwise none will remain with him.
And he shall be like a tree transplanted38 by streams of water.39 Those of the school of R. Jannai said: a tree transplanted, not a tree planted [which implies that] whoever learns Torah from one master only will never achieve great success. Said R. Hisda to the Rabbinic students: I have a mind to tell you something, though I fear that you might leave me and go elsewhere: Whoever learns Torah from one master only will never achieve great success. 40 They did leave him and went [to sit] before Rabbah, who however explained to them that the maxim only applies to lessons in logical deductions,4 but as to oral traditions42 it is better to learn from one master only, so that
one is not confused by the variation in the terms used.
By streams of water . Said R. Tanhum b. Hanilai:2 [This implies that] one should divide one’s years [of study] into three [and devote] one third of them to Scripture, one third to Mishnah,3 and one third to Talmud.3 But does a man know the tenure of his life? What is meant is that he should apply this practice to every day of his life.4
That bringeth forth its fruit in its season and whose leaf doth not wither5 was explained by Raba thus: If he bringeth forth his fruit in its season, then, his leaf will not wither,6 otherwise, both to the one taught and to the one who teaches does the scriptural verse apply, Not so the wicked; but they are like the chaff which the wind driveth away.7 R. Abba said in the name of R. Huna, in the name of Rab:8 The scriptural words, For she hath cast down many wounded,9 refer to the disciple who gives decisions though he has not reached the age of ordination; 0 yea, a mighty host are her slain refer to the disciple who has reached the ordination age but refrains from giving decisions. 2 And what is the age? Forty years. But did not Rabbah act as Rabbi? 3 That was a case of being equal [to anyone]. 4
And whose leaf doth not wither. 5 Said R. Aha b. Adda in the name of Rab (some ascribe it to R. Aha b. Abba in the name of R. Hamnuna, in the name of Rab): Even the ordinary talk of scholars needs studying, for it is said, And whose leaf doth not wither, and whatsoever he doeth shall prosper. 6 R. Joshua b. Levi said: The following is written in the Law, 7 repeated in the Prophets and mentioned a third time in the Hagiographa: Whosoever occupies himself with the Torah, his possessions shall prosper. It is written in the Law, for it says, Observe therefore the words of this covenant, and do them, that ye may make all that ye do to prosper. 8 It is repeated in the Prophets, for it is written, This book of the Law shall not depart out of thy mouth, but thou shalt meditate therein day and night, that thou mayest observe to do according to all that is written therein; for then thou shalt make thy ways prosperous, and then thou shalt have good success. 9 It is mentioned a third time in the Hagiographa, for it is written, But his delight is in the Law of the Lord, and in His Law doth he meditate day and night. And he shall be like a tree planted by streams of water, that bringeth forth its fruit in its season, and whose leaf doth not wither; and in whatsoever he doeth he shall prosper.20
R. Alexandri was once calling out, Who wants life, who wants life? All the people came and gathered round him saying: Give us life! He then quoted to them, Who is the man who desireth life and loveth days that he may see good therein? Keep thy tongue from evil and thy lips from speaking guile, depart from evil and do good, seek peace and pursue it.2 Lest one say, I kept my tongue from evil and my lips from speaking guile. I may therefore indulge in sleep, Scripture therefore tells us, Turn from evil and do good. By good nought but Torah is meant; as it is said, For I have given you a good doctrine, forsake ye not my Torah.
WHEN, HOWEVER, HE REACHES THE CUPOLA IN WHICH THE IDOL IS PLACED [HE MUST NOT BUILD]. Said R. Eleazar in the name of R. Johanan: If, however, he did build, the pay he received is permitted. This surely is obvious: it is a case of appurtenances of idols, and appurtenances of idols, whether according to R. Ishmael or according to R. Akiba,22 are not forbidden till actually worshipped! Said R. Jeremiah: It is necessary in the case of the idol itself.23 This would be right according to the one24 who holds that [to derive any benefit from] the making of an idol for an Israelite25 is forbidden forthwith, but from the making of one for an idolater, not until it is worshipped. In that case this is very well; but according to the one who holds that even when made for an idolater [any benefit] is forbidden forthwith, what is there to be said?26 But, said Rabbah b. Ulla, the statement is necessary in regard to the last stroke of work; for what is it that makes the idol fit for worship? It is its completion; and when is the completion brought about? With
the last stroke.27 But the last stroke does not constitute the value of a perutah!28 Consequently, he holds the opinion that the wage is earned from the beginning to the end [of the work].29