Avodah Zarah, Daf Nun Daled, Part 6
Introduction
Today s section continues with more discussions between the philosopher and Rabban Gamaliel. Again, I want to reiterate, these are not actual conversations. This is the way that the rabbis write their theology, through dialogues. Like the mishnah, these conversations are the rabbis thoughts about why idolatry thrives so much in the world, despite the fact that God abhors it.
שאל פלוספוס אחד את ר"ג כתוב בתורתכם (דברים ד, כד) "כי ה’ אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא" מפני מה מתקנא בעובדיה ואין מתקנא בה
אמר לו אמשול לך משל למה"ד למלך בשר ודם שהיה לו בן אחד ואותו הבן היה מגדל לו את הכלב והעלה לו שם על שם אביו וכשהוא נשבע אומר בחיי כלב אבא כששמע המלך על מי הוא כועס על הבן הוא כועס או על הכלב הוא כועס? הוי אומר על הבן הוא כועס.
A philosopher asked R. Gamaliel, It is written in your Torah, For the Lord your God is a devouring fire, a jealous God (Deuteronomy 4:24). Why is He jealous of its worshippers rather than of the idol itself?
He replied, I will give you a parable: To what is the matter like? To a human king who had a son, and this son raised a dog and called it by his father’s name, so that whenever he took an oath he exclaimed, By the life of this dog, my father! When the king hears of it, with whom is he angry, his son or the dog? Surely he is angry with his son!
The philosopher asks Rabban Gamaliel why God s wrath is against idolaters and not against the idols. Rabban Gamaliel responds with another parable.
אמר לו כלב אתה קורא אותה והלא יש בה ממש. אמר לו ומה ראית? אמר לו פעם אחת נפלה דליקה בעירנו ונשרפה כל העיר כולה ואותו בית עבודת כוכבים לא נשרף
אמר לו אמשול לך משל למה"ד למלך ב"ו שסרחה עליו מדינה כשהוא עושה מלחמה עם החיים הוא עושה או עם המתים הוא עושה הוי אומר עם החיים הוא עושה
[The philosopher] said to him, You call the idol a dog; but there is some reality to it.
[Rabban Gamaliel asked], What is your proof?
He replied, Once a fire broke out in our city, and the whole town was burned with the exception of a certain idolatrous shrine!
He said to him, I will give you a parable: To what is the matter like? To a human king against whom one of his provinces rebelled. If he goes to war against it, does he fight with the living or the dead? Surely he wages war with the living!
The philosopher tries to prove that there is some power in the idol, and as proof he cites a case where his city burned down but the idolatrous shrine survived. Rabban Gamaliel again answers with a parable.
א"ל כלב אתה קורא אותה מת אתה קורא אותה א"כ יאבדנה מן העולם?
אמר לו אילו לדבר שאין העולם צריך לו היו עובדין הרי הוא מבטלה הרי הן עובדין לחמה וללבנה לכוכבים ולמזלות לאפיקים ולגאיות יאבד עולמו מפני שוטים
[The philosopher] said to him, You call the idol a dog and you call it a dead thing. In that case, let Him destroy it from the world! He replied, If it was something unnecessary to the world that was worshipped, He would abolish it; but people worship the sun and moon, stars and planets, brooks and valleys. Should He destroy His universe on account of fools!
This is essentially the same as the mishnah.
וכן הוא אומר (צפניה א, ב) אסוף אסף כל מעל פני האדמה נאם ה’ אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים [וגו’] וכי מפני שהרשעים נכשלים בהן יאבדם מן העולם והלא לאדם הן עובדין (צפניה א, ג) והכרתי את האדם מעל פני האדמה [וגו’]
And thus it states, Shall I utterly consume all things from off the face of the earth? says the Lord. Shall I consume man and beast? Shall I consume the fowls of the heavens and the fish of the sea, and the stumbling blocks of the wicked (Zephaniah 1:2). Because the wicked stumble over these things is He to destroy them from the world? Do they not worship the human being; so am I to cut off man from off the face of the ground!
The midrash here reads the verse in almost the opposite way as the simple reading. According to the peshat God is promising to destroy the world due to its sins. But according to the midrash, the sentence is rhetorical God clearly is not going to destroy the world. The world is full of idolaters who worship nature and yet nature continues, as do the idolaters. So according to the midrash, God is saying that the world should not be destroyed just because of the fools (idolaters).